מקומות בהם ביקרנו בדרך


שבטה

אם חורבות שמורות היטב ואתרי מורשת עולמית של אונסק"ו אהובים עליך, אז הפארק הלאומי שבטה הוא בשבילך. הוא מציג את השרידים המרשימים של עיר ביזנטית שהתקיימה בלב אזור מדברי ללא מקורות מים טבעיים כלשהם. אין מעיין בשבטה, ואפילו לא באר אחת (חוץ ממתקני השירותים החדשים שהותקנו בחניון - שימושי מאוד אם אתם לא חובבי פיפי במדבר 😏). אבל כל מי שעובר בשבטה לפני 1500 שנה היה מרגיש כאילו הגיע לנווה מדבר גדול. בכל עמק מסביב גידלו התושבים ענבים, עצי פרי, חיטה ושעורה וגם גידלו עדרי כבשים ועיזים. הם בנו קהילה יפהפייה של רחובות רחבים, כנסיות ובתי אבן מרווחים. זה היה באמת מדהים בהתחשב בכך שהם חיו במדבר והיו תלויים אך ורק במי גשמים, למרות שמאמינים שבאותה תקופה הנגב כנראה היה לח וגשום יותר ממה שהוא היום.

 

יש גם בוסתן הממוקם כ-800 מטר דרומית לשבטה. מדובר בשחזור של חווה עתיקה שנטעה על ידי צוות בראשות פרופסור אבן-ארי בשנות ה-50, תוך שימוש במערכת המתוחכמת של טרסות חקלאיות עתיקות. הצוות דרש כ-2,000 ימי עבודה לבניית המדרגות, מה שמקביל לשנה או שנתיים עבודה של משפחה עם שלושה או ארבעה בנים. הנטיעות הראשונות נערכו כאן בעונת הגשמים של 1958-1959. המינים שנשתלו כללו חרוב, תאנה, שקד, שזיף, זית, רימון, אפרסק, משמש וענבים. הם לא הושקו - הם קיבלו את כל המים הדרושים ממי נגר עילי שמוט לכיוון המטע, בדיוק כפי שנעשה בשבטה העתיקה. המינים היותר מוצלחים היו התאנים, הענבים, הרימונים והזיתים - והחרובים הצליחו יותר מכולם.

 

אשלים – תחנת אנרגיה סולארית

כשנסענו באזור, מקילומטרים רבים ראינו אור תלוי בשמים וחשבנו, "מה זה??" כשהתקרבנו הבחנו במגדל ולמדנו שזהו מגדל החשמל הסולארי הגבוה בעולם בגובה של 260 מטר כולל הדוד, אך לאחרונה עקף אותו מגדל החשמל הסולארי בגובה 262.44 מטר בפארק הסולארי מוחמד בן ראשיד אל מקטום ליד דובאי (שלום או לא שלום, הם היו צריכים לעבור אותנו 😉). לפי מה שקראנו, התושבים המקומיים אינם אוהדים של המגדל שכן הוא כמו שמש גדולה ובהירה הזורחת על כל האזור שלעולם לא נכבית. שווה הצצה - הרכיבו משקפי שמש 😊.

 

קרון רכבת בריטי ישן וחורבות טורקיות

כשהבריטים נלחמו בטורקים העות'מאניים על שלטון המזרח התיכון, הם הקימו מסילות ברזל. אחד מקרונות הרכבת עדיין נראה באמצע המדבר ליד עזוז. כיום הוא משמש כנקודת תצפית לצפייה בציפורים נדירות באזור.

יש גם מספר מגדלים וחורבות טורקיות שמגניב לעצור ולהסתכל בהם.

 

לארי שירת במילואים באזור זה ורצה לראות אם זה השתנה.
וואו כמהזה השתנה מאז 1998!

 אוי, כמה שווייז משעשעת לפעמים - היא רצתה שנסע בדרך זו, לאורך הגדר, כדי להגיע לבסיס של לארי. הסלעים האלה חשבו אחרת. (בקיצור, לא התקרבנו לשם אפילו)


למטה, מספר מבנים טורקיים ישנים, כולל קיר אחד בודד שנותר מתחנת רכבת ישנה!

המון המון שטח פתוח

זה הדבר שהכי הרשים אותנו בכל אזור רמת הנגב. קילומטרים על גבי קילומטרים על גבי קילומטרים של שטח מדברי פתוח וריק. הידעת שהנגב מהווה כ-60% משטחה של ישראל (ורק 13% מהאוכלוסייה)? לנו זה אפילו נראה יותר – וראינו רק חלק קטן ממנו!

 

ליצירת קשר
054-6446396 / 050-5921628
[email protected]
או
[email protected]