יולי - טיולים

רודוס, יוון

מאז שנאלצנו לבטל טיול לפלופונסוס שהיה מתוכנן לאוקטובר האחרון, חיפשנו הזדמנות טובה לצאת לחופשה ביוון האהוב שלנו. ובעיצומם של שלל מבורך של מופעים במהלך יוני, הצלחנו למצוא 7 ימים ולילות שלמים בהם היינו חופשיים - והמראנו לאחד האיים בהם רצינו לבקר ... רודוס. להלן מבחר רגעים יפים מתוך הטיול המענג שלנו. (צילמנו מעל 1400 תמונות - היה קשה לבחור איזה לא לכלול כאן, הזיכרונות כולם מדהימים כל כך!)

נחתנו בצהריים ביום ראשון, נסענו למלון ויצאנו ישר לאזור הנמל המפורסם, שם מעריכים שהקולוסוס מרודוס עמד בנמל והוא היה בגובה דומה לזו של פסל החירות בארה"ב! הקולוסוס הוקם בשנת 280 לפני הספירה, אך הוא עמד שם רק במשך 54 שנים, עד שהוא נהרס ברעידת אדמה. אכלנו ארוחת צהריים מדהימה והסתובבנו במרינה המקסימה למשך מספר שעות.

למחרת נסענו לעיר מימי הביניים – העיר העתיקה של רודוס, ובילינו שם את מרבית היום בו ראינו הרבה אתרים שונים, כולל כיכר מרטרון אוורון, בית כנסת עתיק ומוזיאון יהודי, ארמון אבירים מפואר ועוד.

נסענו דרומה לאורך החוף לאחד האתרים המפורסמים ביותר באי - האקרופוליס של לינדוס. טיפסנו לפסגה ומשם הנוף היה פשוט עוצר נשימה. הסתובבנו גם בכפר היפה של לינדוס, בסמטאות הצרות הצבועות בלבן ובהם המון חנויות לתיירים.

אחריכן עצרנו במקום שמצאנו ב-Tripadvisor, שתואר כמוזיאון טבע ופולקלור - ללא ציפיות גבוהות הגענו לפנינה של מקום! בעל הבית לקח אותנו לסיור מודרך במוזיאון הקטן והמקסים, מלא בחפצים ומזכרות שאספה משפחתו בשלושת הדורות האחרונים. זו הייתה חוויה מדהימה - לגמרי לא מה שציפינו.

התחנה הבאה שלנו הייתה במקום מקסים שנקרא שבע המעיינות, או ביוונית "Epta Piges". הייתה טברנה מומלצת מאוד ממש בכניסה לאתר המעיינות ואכלנו שם ארוחה משובחת, עם טווסים שמסתובבים חופשי במסעדה! (תארו לעצמכם מקום שדומה מעט לסגנון של דג-על-הדן, רק על מורדות נחל מוצל יפהפה.) אחרי ארוחת הצהריים טיילנו בין המעיינות, שכלל מנהרה רגלית מפחידה שאורכה 200 מטר מתחת להר. בתוך המנהרה זרמו מים שעל פי הדיווחים מתחילים בגובה הקרסול אבל בסוף הגיעו כמעט עד המותניים! - לא בשבילנו!! עברנו מעל הגבעה, ליציאת המנהרה בצד השני והמשכנו למפל.

חזרה ליד המלון עצרנו במיני אקווריום (כפי שכינה זאת בעל המקום) שהיה לו סיפור מדהים - כל בוקר בעל המקום יורד לנמל הדייג שם הם גוררים למזח את הרשתות המלאות בדגים שהם תופסים. רבים מן הדגים אינם ניתנים לאכילה, ולכן לעיתים קרובות הדייגים משאירים אותם למות על הרציפים, או משליכים חלק חזרה למים, אפילו אם הם פצועים קשה. בעל האקווריום מדשדש ברשתות, מוצא את כל היצורים שלא נמכרים למסעדות, אוסף אותם, לוקח אותם לאקווריום שלו ומטפל בהם. כשהם מבריאים, הוא משחרר אותם חזרה לים! (איכשהו, אפילו היה לו סוג של פיראנה באחד האקווריומים שלו!)

למחרת, לאחר עוד סיורים בעיר העתיקה של רודוס וארוחת צהריים במסעדה מקסימה ליד הים, הסתובבנו בפארק עירוני בשם פארק רודיני. קראנו שזה היה הפארק העירוני הוותיק ביותר באירופה כולה - וכנראה בעולם, עוד מימי הרומאים. יש שם עדיין אפילו שרידי מוביל מים עתיק.

ביום שלאחר מכן עשינו את הנסיעה הארוכה ביותר שלנו בטיול - סיבוב מלא מסביב לאי. עצרנו בשתי טירות מדהימות שנבנו על צמרות הרים (קצת טיפוס, אך עם נוף עוצר נשימה של הים) - טירת קריטיניה וטירת מונוליתוס המפורסמת.

ואגב, אמרנו שעשינו סיבוב מסביב לכל האי - הנה מפה בקנה מידה נכון של רודוס, בהשוואה לישראל. כל הדרך מסביב לאי זהה כמעט לנסיעה מתל אביב לחיפה וחזרה ...

לאחר שירדנו מההר ממונוליתוס, נסענו לחוף מבודד שנקרא חוף לימני - האבנים של אותו חוף היו יפות להפליא!

מינדי מתה על בניינים נטושים - היא מרגישה שהם כל כך מצמררים ומרתקים. אז כשקראנו על מספר נקודות כאלה, שמנו אותם בכוונת שלנו לביקור - כולל מפעל משי ישן, שוק, סָנָטוֹרְיוּם ותחנת משטרה, ועוד ווילה מדהימה שנבנתה עמוק ביער על ראש הר כבית מגורים פרטי עבור מוסוליני עצמו! - כולם ננטשו בשנות הארבעים.

עצרנו מול מנזר בו היה עץ חלול ענק (למטה תמונה שלנו בתוך העץ), הסתובבנו בפארק מקסים שנקרא עמק הפרפרים (בעונה, המקום אמור להיות רוחש לחלוטין עם פרפרים - עכשיו רק ראינו כמה אלפים זהירים) וביקרנו במוזיאון דבורים (זה גם מפעל דבש שזכה בפרסים בינלאומיים, כולל שיא גינס!).

אכלנו ארוחת צהריים במסעדה שבבעלות שני אנשים צעירים - היא הייתה מאיטליה (בשם מארה), והוא - מקריית אונו! ומכאן הם קיבלו את שם המסעדה!

יש עוד המון מה להראות ולספר, אבל זה היה פוסט מספיק ארוך, לא? רק כדי לסכם, רצינו לספר מעט על המלון בו התארחנו - קטן, נקי מאוד, עם המשפחה הכי נחמדה שניתן לדמיין שמפעילה אותו. ומלבד אירוח תיירים, הם מארחים גם שתי חיות מחמד מקסימות - חביבי, הכלב המתוק, וחתלתול שובב עד כה עדיין ללא שם שתמיד הצטרף אלינו לארוחת בוקר.

יש במלון בריכה קטנה (כלומר, ממש קטנה), אבל עדיין נהנינו לשתות smoothies ליידה - ואפילו טבלנו בה פעם אחת. חוץ מניהול בית המלון, המשפחה גם מנהלת סופרמרקט שכונתי נחמד - דלפק הקבלה של המלון ודלפק הקופה של הסופרמרקט נמצאים מטרים ספורים זה מזה.

נשמח לבקר שוב, ואנחנו בהחלט ממליצים ללון במלון סטודיו ג'ון אנד מרי, אם קיבלת השראה לבקר ברודוס. תספרו להם שלארי ומינדי שלחו אתכם!